ימין אורי, הנהלת חשבונות בע"מ נ' סלקום ישראל בעמ

החלטה

1.בפניי עתירת המבקשת, לפי תקנה 201 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד-1984, לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, אשר ניתן כנגדה ביום 25.7.10 (להלן: "פסק הדין"). המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה, בגדרה התנגדה לבקשה לביטול פסק הדין ולעיכוב ביצועו.

רקע

2.המשיבה, היא התובעת בתביעה, הגישה תביעה לפיה עתרה לאכיפת חוזה בינה לבין המבקשת, לשטענת המשיבה הופר. המשיבה, הגישה היא בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה לאחר שכתב התביעה נמסר למבקשת ביום 23.05.10 וצורף לבקשה אישור מסירה חתום על ידי הלשכה המשפטית של המבקשת ואילו המבקשת לא טרחה להגיש כתב הגנה במועד. בקשה זו התקבלה, ומשכך הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין.

ביטול מחמת הצדק:

3.המבקשת טוענת כי על בית המשפט לבטל פסק דינו מחמת הצדק. לטענתה, הגישה היא כתב הגנתה לבית המשפט, ועל פי אישור הדואר שצירפה, הכתב נמסר לבית המשפט ביום 04.03.10, ולא הוקלד מחמת שגגה במזכירות בית המשפט. עוד טוענת היא כי שלחה את כתב ההגנה למשיבה בפקס. המשיבה מאשרת קבלת כתב ההגנה לידיה, אולם טוענת כי בתגובה הודיעה למבקשת כי אין הוא מקובל עליה וכי מדובר בניסיון התחמקות, אולם המבקשת לא עשתה דבר עד לקבלת פסק הדין לידיה.

4.המבקשת טוענת, אפוא, כי טעה בית המשפט בנותנו פסק דינו, משקבע, כי לא הוגש כתב הגנה בתיק. המבקש לסתור קביעתו זו של בית המשפט, עליו הנטל להביא תשתית ראייתית לטענה, לפיה כתב ההגנה נשלח לבית המשפט, אולם לא הוקלד בתיק. לאור אישור רשות הדואר, שצורף לבקשה, ולפיו נמסר כתב ההגנה לבית המשפט ביום 04.03.10, הנני קובע כי כתב ההגנה אכן הוגש לבית המשפט, הגם שהוגש באיחור, בטרם ניתן פסק הדין בתיק. אך בכך לא די. מהתנהלותה של המבקשת אני למד כי התקיימו מספר מחדלים: האחד – המבקשת לא בדקה שאכן התקבל כתב ההגנה בתיק, והשני – המבקשת לא הגיבה למסירה החוזרת של כתב התביעה מיום 23.05.10. טענתה, כי המסירה בוצעה אצל המבקשת ולא אצל בא כוחה – דינה דחייה. על כן, נראה כי אין פסק הדין צריך להתבטל מחמת הצדק.

ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט:

5.אף אם אניח כי לא נפל פגם בפסק הדין, נפל פגם בפסק הדין וכתב התביעה נמסר למבקשת (במקרה דנן – פעמיים), נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק הדין (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), בעמ' 835-836). לפי ההלכה הפסוקה, על מבקש ביטולו של פסק דין להוכיח שני יסודות מצטברים; האחד הוא מתן סיבה טובה למחדלו של המבקש- הנתבע שגרמה לאי הגשת כתב הגנה במועד, והאחר - הוכחת סיכויי הצלחה בתביעה אם יבוטל פסק הדין .

ראו:

גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 371.

י. זוסמן , "סדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 735 עד 738.

6.אשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל , כאשר המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, וככל שיתברר שלא מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט אלא ברשלנות מסוימת מצד המבקש שהובילה למחדלו, ויש למבקש הגנה סבירה, יקבל בית המשפט את בקשת המבקש וידון במחלוקת לגופה (ראו: ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) 431) ובמקרה שכזה יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות המשיב כתוצאה ממחדלי המבקש (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 ; רע"א 1598/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בבית אל על פד"י נ"ה (5) 43). יחד עם זאת, "יהיו מקרים בהם המחדל הוא כה משמעותי עד שיהא בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השניה" (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (טרם פורסם- ניתן ביום 6.4.08)). אם המחדל עולה כדי זלזול בהליכים המשפטיים ייטה בית המשפט שלא לדון בסיכויי הצלחת התביעה (ראו: רע"א 6379/09 פלוני נ' פלונית ( טרם פורסם- ניתן ביום 19.8.09)).

7.ואולם על דרך הכלל נקבע, כי השאלה השניה, היינו, סיכויי ההצלחה בתביעה, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית (ראו א' גורן בספרו הנ"ל בעמ' 373). יש לציין כי שיקולים אלו אינם נבחנים במנותק, אלא מתקיים ביניהם יחס שמכונה לעיתים "מקבילית כוחות" (ראו: ברם 63/09 ‏ ‏ קשת שלטים בע"מ נ' עיריית פתח תקוה (טרם פורסם- ניתן ביום 15.1.2009)).

8.באשר לשאלה הראשונה, נתנה המבקשת הסבר לגבי הסיבה למחדלה, דהיינו אי הגשת כתב הגנה במועד לבית המשפט – והוא, שגגת בית המשפט באי הקלדת הכתב. אמנם, לא הגיבה המבקשת למסירה הנוספת שבוצעה, אולם, נראה כי אין פגם זה מעיד על זלזול בבית המשפט, אשר מצדיק השארת פסק הדין על כנו.

9.באשר לשאלה השנייה, שאלת סיכויי ההצלחה, המבחן הינו מבחן של הגנה אפשרית, ולאו דוקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח את הגנתו באופן מוחלט (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349 (1963); ע"א 32/83 אפל נ' קפח הנ"ל) אולם, בכל אופן, עליו להוכיח כי "ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות" (ראו: רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 27.02.01).

10.המבקשת טוענת כי לאחר הגשת התביעה הציעה לנציג המשיבה עסקה משופרת, וכן ביטול העסקה וזיכוי על הסכומים שנגבו, לכאורה, ביתר- אולם הנציג סירב, ועל כן דרישת אכיפת הסכם אינה בתום לב. עוד טוענת היא, כי הסכומים הנוספים שנגבו, נבעו משימושים נוספים שביצעה המשיבה, ואשר לא היו כלולים בהסכם המקורי, וכן מכך שהמבקשת לא ביצעה את מינימום השימוש הנדרש לשם מתן זיכויים שונים.

11.נראה, כי המבקשת הציגה וביססה הגנה אפשרית שיש בה כדי להצדיק פתיחת שערי בית המשפט בפניה למען תוכיח את הגנתה. יש לזכור כי "סדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק" (ראו ע"א 186/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד פ"ד כ (3) 477, 480) ועל כן ככלל, יעדיף בית המשפט לבצע את תפקידו במובן של הכרעה בסכסוך על פי טענות הצדדים (ראו: ע"א 2722/06 גינות לאה בע"מ נ' בנק המזרחי בע"מ תק-על 2006(2), 2994 , 2998 (2006) והאסמכתאות שם).

התוצאה

12.אשר על כן הנני מקבל את הבקשה לביטול פסק דין ומורה על ביטולו. הוצאות בקשה זו תילקחנה בחשבון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאות הסופית בתביעה.